דילוג לתוכן
אומת

דפוסי כתיבת בקשות

מה לומר ל-AI App Builder, ואיך היקף, מצב והקשר משנים את התשובה.

AI App Builder קורא מהפרויקט יותר ממה שהמילים שלכם לבדן אומרות. הדפוסים האלה נובעים ממה שהחלונית עושה בפועל עם הודעה, ולכן אותו משפט יכול לנחות אחרת, בהתאם לשלושה דברים שמגדירים לפני שמקלידים אותו.

היקף קובע במה מותר לו לגעת

היקף כללי אומר שכל הפרויקט הפתוח פתוח לשינוי. היקף Node אומר רק מה שנבחר בעץ, וזה שימושי ברגע שרוצים שינוי שמוגבל לרכיב אחד ולא סיכון של קריאה בכל הפרויקט. בוחרים קודם את היעד, ואז מתארים את השינוי, במקום לנקוב ביעד בתוך המשפט.

החלפת היקף מתחילה צ'אט חדש

כללי ו-Node אינם אותה שיחה. בוחרים את ההיקף לפני שמתחילים לתאר את השינוי, לא באמצע.

מצב קובע אם הוא שואל קודם

אוטומטי מחיל שינוי מתחילתו ועד סופו. תוכנית חוקר ומציע גישה בלי לגעת בכלום, ואז ממתין. פונים לתוכנית כשבקשה יכולה לנחות בכמה דרכים שונות (איזו טבלה מקבלת את השדה החדש, אם מסך הופך לרכיב חדש או להוספה לרכיב קיים), כדי לאשר את הצורה לפני שהיא נבנית ולא לבטל אותה אחר כך.

שבבי ההקשר כבר אומרים מה הוא רואה

תיבת הכתיבה מציגה במה ההודעה הבאה תשתמש: התוכנית הפתוחה, הבחירה בעץ כשהיא שונה ממה שפתוח, ורכיב הממשק שנבחר כשלשונית הממשק פתוחה. לא חוזרים על מה ששבב כבר מצהיר עליו, הוראה מיותרת ברגע שהנושא שלה כבר מצורף. מכבים שבב להודעה אחת כשרוצים שהעוזר יתעלם ממנו, למשל רכיב ממשק שעדיין נבחר מסיבה לא קשורה.

בונים סוכן על ידי תיאור המשימה, לא הנחיה

הבונה של ai_agent לא מקבל הנחיית מערכת, הוא מקבל מטרה: מה הסוכן הזה צריך לעשות?, שעונים עליה בכמה משפטים. משם Studio מציע את הכלים, ההוראות וכל סוכן אחר שהמשימה צריכה, ורואים את התוכנית המלאה לפני שנבנה משהו. מטרה שמשאירה פערים אמיתיים (מי משתמש בו, על מה הוא צריך להסתמך, מה הוא צריך להפיק) מקבלת קודם רשימה קצרה של שאלות הבהרה, לכל אחת תשובות מוצעות לבחור מהן או לערוך. מצרפים חומרי עזר כמו שהייתם נותנים לאדם יותר מכותרת: המסמך שהוא צריך להפיק, צילום מסך של הדוח, המחירון שהוא צריך לקרוא.

כשכותבים הנחיות לסוכן, לא לאדם

מכוונים סוכן קוד שמחובר ל-MCP אל פרויקט במקום להקליד בחלונית בעצמכם, וההנחיה הופכת להוראות לסוכן הזה ולא להודעה לעוזר של Studio עצמו. אומרים מה בונים במונחים שמדריך ה-LLM של Studio כבר נותן לו: נוקבים בסוג התוכנית (component, table, get_data, javascript...), ומניחים לתהליך העבודה הנדרש של הסוכן עצמו לעשות את השאר, לקרוא את נושא המדריך המתאים, להביא דוגמה עובדת, ליצור, לאמת, ורק אז לשמור. סוכן שכבר יש לו את המדריך צריך את המטרה, לא הדרכה על התחביר של xu-bind.