בנייה עם AI
שלוש הדרכים שבהן בינה מלאכותית נוגעת בפרויקט של Xuda, מהעוזר שבתוך Studio ועד סוכן חיצוני דרך MCP.
Xuda מעסיקה בינה מלאכותית בשלושה מקומות שונים, וכדאי לדעת איזה מהם מתאים למשימה לפני שמתחילים.
AI App Builder, ב-Studio
כל פרויקט ב-Studio נפתח עם חלונית צ'אט לצד הפקד: מתארים מה רוצים, והוא מגביל את השינוי לפרויקט כולו או למה שנבחר, ואז מבצע אותו. זו הדרך המהירה ביותר ליצור שלד של רכיב, להסביר פרויקט לא מוכר או לחווט תהליך עבודה בלי לצאת מהעורך.
ראו דפוסי כתיבת בקשות למה לומר לו.
סוכנים שבונים, לא רק מדברים איתם
ל-Studio יש גם סוג תוכנית משלו לזה: ai_agent. במקום להרכיב ביד הנחיה וקריאה למודל, מתארים מטרה בכמה משפטים, ו-Studio מציע תוכנית, ושואל קודם שאלות הבהרה כשהמטרה משאירה פערים אמיתיים (מי משתמש בו, על אילו מקורות הוא צריך להסתמך, מה הוא צריך להפיק). התוצאה היא סוכן עצמאי שאפשר לפרסם אל AI Agentic Workspace של החשבון, כדי שכל מי שיש לו גישה יוכל לשוחח איתו, אותו אזור שמכוסה ב-AI Workspace בצד ה-API.
סוכן שפורסם הוא לא רק משהו ששיחה אנושית מתנהלת איתו. רשימת הכלים של סוכן אחר יכולה לשאת כלי סוכן AI שמגיע לסוכן אחד מסוים שפורסם, או לכל סוכן שהפרויקט פרסם (אף פעם לא לעצמו, וסוכן שירות לא יכול להגיע לעוזר): המודל יכול אז לקרוא לסוכן הזה ככלי, ולהאציל לו את הבקשה, באותו אופן שבו הוא קורא לטבלה או לתוסף מותקן.
MCP, לכל מה שמחוץ לפרויקט
מכוונים לקוח חיצוני שמכיר MCP (סוכן IDE, צ'אטבוט, סקריפט) אל https://xuda.ai/mcp עם מפתח API, וכל שיטת CPI שהמפתח הזה יכול לקרוא לה הופכת לכלי מוגדר סוגים עבורו, בלי שילוב נפרד. אותו חיבור מוסר לסוכן גם את המדריך שמכוסה במדריך ה-LLM של Studio: מודל המסמך של תוכנית, מאפייני ה-xu-*, פעולות תהליך העבודה, והמוקשים שמכשילים ניסיון ראשון, ממוזגים מהכללים של הפלטפורמה שנפרסה עצמה כך שהם אף פעם לא סוטים ממה שבאמת עובר אימות.