API
פורסים נקודות קצה שמערכת אחרת יכולה לקרוא להן, שנבנות מתוכניות מסוג API של הפרויקט.
API מקים שכבת נקודות קצה שנבנית מתוכניות מסוג API של הפרויקט, כדי שמערכת, אתר או כלי אחרים יקראו לה. אין שלב הגדרות, והאשף עובר ישר להגדרות הפעלה.
יצירת פריסת API
פותחים את הפרויקט ולוחצים על פריסה
פותחים את הפרויקט, לוחצים על פריסה, ובוחרים API מקבוצת צד שרת.
הגדרות הפעלה
בוחרים את הנתיבים שצריכים להיות זמינים. בניגוד לסוגי הפריסה האחרים, API מקבל יותר מנתיב אחד, ונדרש לפחות אחד כדי להמשיך.
מרכז נתונים ורמת ביצועים
בוחרים מרכז נתונים קיים או יוצרים אחד, ואז קובעים כמה עוצמה הוא מקבל. עבור API שקוראות לו מערכות חיצוניות, אזור קרוב לקורא שומר על השהיה נמוכה. ראו סקירת פריסה למה ששני השלבים האלה שואלים.
השלמת הפרטים
בוחרים את הבנייה לפריסה, נותנים שם לפריסה, בודקים את המחיר בתחתית, ואז לוחצים על יצירת API.
אחרי שהיא קיימת
פותחים את לשונית הסקירה של הפריסה כדי לוודא שהיא פעילה ולמצוא את קישורי נקודות הקצה של הנתיבים שלה. לפריסת API יש גם לשונית דומיין.
תמחור
ל-API אין תשלום משלו, רק מרכז הנתונים שהוא רץ עליו.