דילוג לתוכן

XU Code

סביבת קידוד בענן: מחברים מאגר וסוכן הקידוד בונה מולו.

פתיחת XU Code
נבדק מול לוח הבקרה ב-19 בנובמבר 2026

XU Code הוא פרויקט Xucode: סביבת עבודה לקוד בענן. מחברים מאגר git, מתארים מה רוצים לשנות, וסוכן הקוד של Xuda מבצע את השינוי על מכונה משלו. לפני שמראים לכם משהו, השינוי עובר את ההתקנה, בדיקת הטיפוסים, הבדיקות וה-build שלכם. אפשר לראות אותו רץ בתצוגה מקדימה חיה, והוא חוזר אליכם כענף שאפשר לפתוח ממנו pull request.

זה משהו שיוצרים, כמו אתר או שרת, ולא מודול שמפעילים. לכל פרויקט Xucode יש מכונה משלו, ואפשר לקבל כמה פרויקטים שרוצים. פתיחת פרויקט פותחת את סביבת העבודה עצמה, ולא רשימת כרטיסים.

התחלת פרויקט

יצירה

פותחים את תפריט ההוספה ובוחרים Xucode בקבוצה בנייה ואחסון. השורה נפתחת בכל חשבון. כתר עליה אומר שהמנוי שלכם נמוך מזה ש-Xucode דורש, והתוכנית נבדקת כשלוחצים על הוספה (ראו "מה צריך" בהמשך).

חיבור מאגר

מדביקים את כתובת ה-https של מאגר ב-GitHub או ב-GitLab, ואסימון גישה שיכול לקרוא אותו ולדחוף אליו ענף. לוחצים על בדיקה: Xuda קוראת את המאגר ומנסה דחיפה שלא כותבת דבר. השלב לא עובר עד ששני הדברים הצליחו, כך שפרויקט אף פעם לא מתחיל עם אסימון שלא יכול לדחוף. אם עוד לא יצרתם אסימון, לוחצים על איך עושים את זה: המדריך מראה כל לחיצה ב-GitHub או ב-GitLab, ומכניס את מה שמדביקים ישר לטופס.

בחירת עוצמת השרת

בוחרים כמה חזק הפרויקט יעבוד: אחד מארבעה גדלים בשם Standard, Optimize, Performance ו-High loads, כל אחד עם הדיסק שלו והמחיר שלו לחודש. אפשר לעבור לגודל אחר מאוחר יותר, ושום דבר במכונה לא הולך לאיבוד.

מתן שם

השם מתמלא מהמאגר, והוא השם שבו הפרויקט נקרא בדשבורד שלכם. לוחצים על הוספה. הפרויקט נפתח על סביבת העבודה שלו.

המסגרת שהשלבים האלה יושבים בה (המסילה, הקודם, הבא, הוספה והמחיר) היא זו שכל תהליכי היצירה משתמשים בה: ראו את שלבי היצירה של פריסות.

משימות נפוצות

בקשת שינוי

כותבים מה רוצים בשיחה שבאמצע סביבת העבודה. הסוכן עובד על ענף חדש שיוצא מענף ברירת המחדל שלכם, ולעולם לא עושה commit לענף ברירת המחדל בעצמו. כשהתור מסתיים, לשונית ההרצה מראה מה הוא עשה.

בדיקה של מה שנעשה

חלונית ההרצה מציגה את הקבצים ששונו, עם diff לכל אחד, את הפקודות שהורצו ואת מה שהבדיקות שלכם אמרו, כולל תיקונים אוטומטיים שנעשו כדי שיעברו. שחזור מחזיר קובץ אחד למצבו הקודם.

צפייה בו רץ

לשונית התצוגה המקדימה ממסגרת את שרת הפיתוח של הפרויקט שלכם. אם המכונה ישנה, כתוב שם שהיא ישנה, והיא מתעוררת עם ההודעה הבאה שלכם.

שמירת שינויים, דחיפה ופתיחת pull request

שום דבר לא נשמר מעצמו. בתיבת המאגר שבחלונית ההרצה לוחצים על שמירת שינויים, אחר כך על דחיפה, ואז על פתיחת PR.

לראות לאילו ענפים עוד צריך לדחוף

לוחצים על ענפים בכותרת. תג עליו סופר את הענפים שיש בהם עבודה שעוד לא נדחפה, והחלון מציג כל ענף עם ה-commit האחרון שלו.

בחירת המודלים

תפריט המודלים ברצועת השיחה מאפשר ל-Xuda לבחור את המודל הזול ביותר שיכול לבצע כל בקשה, לאגד כמה מודלים שהיא תבחר מביניהם, לקבע אחד, או לשאול שני מודלים ולהראות איפה הם לא מסכימים.

החלפת המאגר

לוחצים על כפתור המאגר בכותרת. החלון בודק את המאגר החדש לפני שהוא מחליף את הישן, והכפתור עצמו שומר גם אסימון חדש לאותו מאגר.

שינוי גודל או כיבוי של המכונה

לוחצים על מכונה. החלון מציג את הגודל שלה ואת כתובת ה-IPv6 שלה, ומכיל את אותם ניצול, הפעלה, שינוי גודל וגיבויים שיש לשרת.

שיתוף הפרויקט

לוחצים על צוות בכותרת. נפתח דף הצוות של הפרויקט, ושם משתפים אותו באותו אופן שבו משתפים שרת.

מה סביבת העבודה מציגה

הכותרת מכילה את שם הפרויקט, את המאגר, ענפים, צוות ומכונה. מתחתיה שלוש חלוניות, משמאל לימין, בכל שפה שבה הדשבורד מוצג:

  • שמאל: רשימת הסשנים, כל אחד נקודה וכותרת (כתומה כשהוא עובד, אפורה כשהסתיים), עם סשן חדש בתוכה. לשונית שנייה, עץ העבודה, מציגה את הקבצים ששונו במכונה. היא אף פעם לא נקראת מעצמה, כי קריאה מעירה את המכונה.
  • אמצע: השיחה. זו אותה שיחה כמו ב-AI Chats, עם תפריט המודלים ברצועת שורת ההקלדה שלה.
  • ימין: שלוש לשוניות. תצוגה מקדימה היא הפרויקט רץ, הרצה היא מה שהסשן הפתוח עשה, ובקשות היא כל בקשה שנעשתה אי פעם מול הפרויקט, עם מצבה (בעיבוד, הושלמה או נכשלה), ובמעבר עכבר גם מי ביקש, מתי, כמה זמן זה לקח ואיזה מודל ענה.

גוררים את הקווים שבין החלוניות כדי לשנות את גודלן. כשגוררים לצר, החלוניות השמאלית והימנית מתקפלות לרצועת סמלים במקום להיעלם, והפריסה נשמרת בדפדפן שלכם. מתחת ל-1024 פיקסלים רשימת הסשנים מוסתרת, ומתג בתחתית בוחר בין השיחה לחלונית הימנית.

כל עוד לא חובר מאגר, החלוניות לא מצוירות כלל. סביבת העבודה מבקשת מאגר במקום, וחלון החיבור נפתח מעצמו בפעם הראשונה. סגירתו משאירה אתכם בדף הזה.

שיחת קוד יכולה להיפתח גם במסך משלה, עם השיחה בצד אחד וההרצה בצד השני. זו שיחת הקוד, שמגיעים אליה מהפרויקט ששיחה שייכת לו.

מה צריך

Xucode כלול במנוי Pro ומעלה. חשבון שמתחת ל-Pro רואה כתר על שורת תפריט ההוספה. השורה עדיין נפתחת, והסירוב מגיע כשלוחצים על הוספה, עם הודעה ש-Xucode כלול ב-Pro ומעלה ובקשה לשדרג את המנוי.

שני דברים מחויבים בנפרד מהמנוי, והדף הזה לא מציג את הסכומים שלהם:

  • המכונה. לכל פרויקט יש מכונה משלו, בגודל שבחרתם. כל כרטיס גודל מציג את המחיר שלו לחודש, ותחתית היצירה מציגה את הסכום הכולל לפני שלוחצים על הוספה. שינוי גודל מאוחר יותר משנה את הגודל שמחויבים עליו.
  • עבודת ה-AI. המנוע אומר על מה הוא רץ. מנוע שרץ על המפתח של Xuda משתמש בקרדיטים ל-AI שלכם, ומנוע שרץ על מפתח הספק שלכם לא משתמש באף אחד. אם בוחרים מנוע שצריך מפתח שעוד לא הוספתם, מגיעים להגדרות האחסון של סביבת העבודה כדי להוסיף אותו. ראו קרדיטים ל-AI.

איפה למצוא בקרה

כל כפתור, שדה ולשונית בסביבת העבודה ובחלונות שהיא פותחת נמצאים במדריך הדשבורד, מסך אחר מסך, עם מה שהם עושים, מתי הם מופיעים וקישור שפותח את הדשבורד עליהם.

איך המדריך הזה?

עודכן לאחרונה ב-16 בנובמבר 2026