דילוג לתוכן
אומת

בחירה בין Slim ל-CLI

שאלת מקור האמת שקובעת באיזו דרך כתיבה להתחיל, ואיך עוברים ביניהן.

הדרך הטובה ביותר לבחור היא לשאול מי מחזיק את מקור האמת: דף, או פרויקט.

בוחרים ב-Slim כש

  • הדף קטן או מוטמע
  • HTML הוא משטח הכתיבה הטבעי
  • עץ סביבת הריצה נוצר ישירות
  • רוצים נקודת כניסה קלה
  • בונים תיעוד, הדגמות, או משטח שיווקי אינטראקטיבי

בוחרים ב-CLI כש

  • בונים אפליקציה מלאה מקובצי מקור
  • רוצים מבנה פרויקט קנוני
  • יחידות לוגיקה כמו get_data, set_data, batch, api ו-alert צריכות לשבת בתיקיות ייעודיות
  • טבלאות, נתיבים וסוכני AI צריכים משאבים מפורשים
  • סנכרון ומסמכי סביבת ריצה שנוצרים אמורים להיות מטופלים בשבילכם

נתיב מעבר מעשי

צוותים רבים מתחילים ב-Slim ועוברים ל-CLI מאוחר יותר, והנתיב הזה עובד כי מושגי סביבת הריצה לא משתנים מתחת: ביטויי שדות עדיין משתמשים ב-@field_name, תוכניות עדיין מתקמפלות לאותו מודל מסמכים, ותגים מבניים ופאנלים עדיין חשובים. שום דבר שלומדים במצב Slim לא הולך לאיבוד כשפרויקט גדל מעבר אליו.

כלל אצבע פשוט

אם הדף מרגיש כמו מסמך או ווידג'ט מוטמע, מתחילים עם Slim. אם הפרויקט מרגיש כמו אפליקציה, מתחילים עם ה-CLI.

טעויות של היום הראשון שכדאי להימנע מהן

  • prog_id שגוי. אם הוא לא מתאים לתוכנית ש-Slim יכול למצוא, נטען הדבר הלא נכון או שדבר לא מוצג.
  • ציפייה למודל מנטלי אחר. Slim קל יותר להתחלה, אבל הוא עדיין עוקב אחרי מושגי סביבת הריצה של Xuda לאורך כל הדרך.
  • הנחה שהמרת HTML אוטומטית עובדת מחוץ ל-<template>. הנתיב האוטומטי המאומת מ-HTML ל-progUi מונע תבניות; מסתמכים על תגי <template id="..."> להמרה הזו.
  • ערכי מאפיינים דמויי JSON עם שגיאות. מאפיין שנראה כמו אובייקט או מערך אבל אינו JSON תקין נשאר מחרוזת רגילה ולא הופך לנתונים מובנים.
  • לקחת עבודת CLI ולקרוא לה עבודת Slim. אם הפרויקט רוצה ניתוב, מבנה אפליקציה גדול יותר וארגון מקור ארוך טווח, ה-CLI היא נקודת ההתחלה הטובה יותר.