הפריסה הראשונה שלכם
הופכים פרויקט ב-Studio לקישור לשיתוף עם פריסת Preview.
הבנייה ב-Studio היא רק חצי מהסיפור: פרויקט הופך לשימושי כשמישהו אחר יכול לפתוח אותו. תצוגה מקדימה (Preview) היא הדרך המהירה ביותר לשם: קישור לשיתוף לבדיקות, לסקירה או להצגה ללקוח, לפני שמתחייבים לפריסה ציבורית.
ב-Xuda יש דרכים רבות לפרוס: SPA ו-MPA לכתובות ציבוריות של אפליקציה, הטמעה לאתר אחר, PWA לאפליקציית ווב להתקנה, API ו-Node לעבודת צד שרת, Cron למשימות מתוזמנות, שרת MCP לשילובי AI, קבוצת משתמשים למשתמשים מוזמנים, ואפליקציות להתקנה בטלפונים ובמחשבים. Preview הוא הסוג שנבנה למבט מהיר, ולכן הוא הפריסה הראשונה המתאימה.
יצירת פריסת Preview
פתיחת פריסה
פותחים את הפרויקט בלוח הבקרה ולוחצים על פריסה. נפתח המסך "מה תרצו לפרוס?", עם כרטיסים מקובצים לכל סוג פריסה.
בחירה ב"פריסות" ואז ב"תצוגה מקדימה"
לוחצים על הכרטיס פריסות, מחפשים את תצוגה מקדימה בין סוגי הפריסה ובוחרים בה. נפתח אשף הפריסה.
הגדרות
ממלאים את השדות הגלויים שקובעים איך התצוגה המקדימה תרוץ, וממשיכים.
הגדרות הפעלה
בוחרים מה ייפתח כשמשתמשים בקישור לתצוגה המקדימה, בדרך כלל דף, רכיב או תוכנית מהפרויקט שלכם.
מרכז נתונים
בוחרים מרכז נתונים קיים, או יוצרים חדש.
רמת ביצועים
בוחרים רמה קטנה יותר לקישור סקירה פשוט, או חזקה יותר אם כמה אנשים יבדקו באותו זמן.
השלמת הפרטים
נותנים שם לפריסה, מאשרים את הבנייה ובודקים את המחיר שמוצג בתחתית האשף.
יצירה
לוחצים על הוספה. Xuda פותחת את הלשונית סקירה של הפריסה החדשה, שבה בודקים שהיא פעילה.
שיתוף
פותחים את פריסת ה-Preview ומשתמשים בקישור השיתוף או באפשרות ההטמעה שלה כדי לשלוח אותה לבודקים. הקישור הזה הוא מה שמוסרים לחבר צוות או ללקוח, בלי אירוח נפרד.
כדאי לבדוק שוב את יעד ההפעלה (מה אמור להיפתח), את מרכז הנתונים והרמה, ואת שם הפריסה. את שלושתם קל לשנות אחר כך, אבל כדאי לקבל אותם נכון כבר בפעם הראשונה.
הצעד הבא
כשנוח לכם לפרוס תצוגה מקדימה, בחרו את הדרך שלכם להמשך
הבנייה: עוד ב-Studio, קובצי .xu עם ה-CLI, Xuda Slim, או ה-API וה-MCP ישירות.